תאונות דרכים

שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים ע”י עו”ד מרים כפרי קהן ועו”ד אביבה ישעיה – עו”ד המומחים לתאונות דרכים ונזקי גוף. לצערנו, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם מעורבים בתאונת דרכים. במקרה הטוב מדובר בנזק רכוש בלבד, ללא נזק גוף ופגיעות פיזיות, אך בחלק גדול מהמקרים, גם פגיעה קלה ברכב יכולה להותיר

במאמר זה נתאר את השלבים בהם מתבצעת הגשת תביעה בגין תאונת דרכים ע”י עו”ד תאונות דרכים. רבים נוטים לחשוב כי יש לתבוע את הנהג הפוגע או לחילופין, את חברת הביטוח של הנהג. אך לא כך הדבר. כאשר הפגיעה היא של הנהג או הנוסעים ברכב, רבים טועים לחשוב שהתביעה תוגש נגד

בכדי שאירוע תאונת דרכים ייחשב כ”תאונת דרכים” באופן משפטי, יש צורך להוכיח כי תאונת דרכים נגרמה עקב שימוש ברכב מנועי. המונח הוא פשוט אך מורכב, וחשיבותו לאין ערוך בכדי לשפוט תביעה כתאונת דרכים. חשוב מאוד להתייעץ עם עו”ד תאונות דרכים המתמחה בתחום, על מנת לבדוק האם התביעה מוגדרת משפטית כתאונת

פעמים רבות לאחר תאונת דרכים, האירוע מסתיים ללא כל פגיעות בגוף, אך כן פגיעות בנפש. אדם עלול למצוא עצמו בהתקף נפשי, פחד חסר שליטה, רעידות וחששות. נזק נפשי עלול להישאר באופן כרוני, ועל חברות הביטוח להכיר זאת כנכות. נזק נפשי הוא נכות לכל דבר. נזק גוף בתאונת דרכים אינו מצומצם

הגדרת המונח המשפטי “תאונות דרכים”. ההגדרה מתבססת על מונחים משפטיים מקצועיים, עליה מתבססים שופטי בית הדין ועורכי דין המתעסקים בתאונות דרכים המונח “תאונת דרכים” בחוק ובפסיקת בתי המשפט שונה מהפרוש המילולי מכפי שמקובל להשתמש במונח בשפה לא משפטית. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , כל מאורע שבו נגרם לאדם

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי קיים “ייחוד עילה” בכל הנוגע לאירועים הנופלים לגדר החוק. משמעות הדבר הינה כי כל אירוע אשר נכלל בגדר הגדרת המונח “תאונת דרכים ” על פי החוק, מחייב את הנפגע להגיש תביעתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואין באפשרותו להגיש את התביעה נגד

לאחרונה אירעו מקרים רבים של תאונות “פגע וברח”. מדובר בתאונת דרכים בה פוגע הנהג בהולך רגל, ובמקום לעצור את הרכב, להושיט עזרה, להזמין ניידת מגן דוד ולסייע לנפגע, בוחר הנהג לברוח מהמקום ומותיר את הנפגע שרוע על הכביש. פשעו של הנהג במקרה כזה הוא כפול: לנפגע הוא אינו מושיט עזרה

לאחר מעורבות בתאונת דרכים, שואלים את עצמם נפגעים רבים, האם כדאי לקחת עורך דין תאונות דרכים, שיטפל בתהליך של השגת הפיצויים בגין נזקי גוף, או להגיש לבד תביעה כנגד חברת הביטוח. מעבר לעניין העלות הכרוכה בשכירת שירותיו של עורך דין, שאלת השאלות היא, כמובן, האם יוכל עורך דין תאונות דרכים

שאלה זו נשאלת לעיתים קרובות על ידי נפגעי תאונות דרכים בדרכם לעבודה, או בדרכם חזרה הביתה מהעבודה. תאונת דרכים כזו הינה גם תאונת עבודה ומקנה לנפגע זכות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, אלא שרבים מעדיפים לתבוע את חברת הביטוח ולוותר על התביעה במוסד לביטוח לאומי, ואומרים: “אני לא רוצה לעשות

תאונות דרכים רבות מתרחשות כאשר נוסעים באוטובוס נופלים בתוך האוטובוס או תוך כדי עליה וירידה ממנו. במקרים של עליה וירידה מאוטובוס, יש להביא לידיעת הנהג את דבר הארוע שכן לא תמיד הנהג ער לעובדת הנפילה, והוא עלול להכחיש את ארוע התאונה בבוא היום כאשר תוגש תביעה לפיצויים. אם הפגיעה התרחשה

כאשר אדם פותח דלת של רכב ויוצא ממנו לכיוון הכביש, הוא חשוף לסכנה של פגיעה מרכב חולף. במקרה בו תוך כדי יציאה מרכב ארעה פגיעה על ידי רכב שחלף במקום, עולה בבית המשפט השאלה מי ממבטחי שני כלי הרכב ישלם פיצויים לנפגע: האם מבטחת הרכב ממנו יצא הנפגע או מבטחת

ישנם מספר מצבים ברורים בהם לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח וביטוח חובה של כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה ישנם מספר מצבים ברורים בהם לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח וביטוח החובה של כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה ובין היתר המצבים המפורטים להלן: • תאונת פגע וברח – כאשר הולך

על פי חוק, כל רכב וכל נהג חייבים בביטוח חובה. ביטוח חובה מאפשר לנפגעים בתאונת דרכים שבה כלי הרכב היה מעורב, לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים הגופניים שנגרמו עקב תאונת הדרכים. במסגרת הכיסוי מכוסים לא רק הנוהג ברכב אלא גם נוסעי הרכב והולכי הרגל שנפגעו בתאונה בה כלי הרכב היה

השימוש באופניים בערים הגדולות הולכת ומתרחב. קיימת מגמה של הכשרת שבילי אופניים בחלק מהערים, אך במרבית המקומות הנסיעה באופניים הינה על הכבישים או על המדרכות ולא בשבילים מוסדרים. אבל בד בבד עם ריבוי השימוש באופניים, מתרחשות יותר ויותר תאונות דרכים בהן מעורבים רוכבי אופניים. בחלק מהמקרים רוכבי אופניים נפגעים על

האם אדם שמעד תוך כדי יציאה מרכב ייחשב לנפגע תאונת דרכים? האם נפילה תוך כדי כניסה או יציאה מרכב מהווה תאונת דרכים? התשובה לשאלות הנ”ל תלויה בנסיבות הכניסה לרכב והיציאה ממנו. על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל”ה – 1975, שימוש ברכב כולל גם יציאה מהרכב או כניסה אל

רוכבי אופנוע או קטנוע חשופים לפגיעות גוף משמעותיות יותר בעקבות תאונת דרכים לעומת נוסעים בכלי רכב אחרים. מרבית רוכבי האופנוע פנו לפחות פעם אחת לעורך דין לצורך תביעה לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרה הטוב מדובר בתאונות דרכים קלות אך במקרים אחרים תאונות הדרכים מותירות את רוכב האופנוע, למרבה הצער, עם

אדם נפגע בתאונת דרכים לפני מספר חדשים. בטרם הספיק לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה משפטית ארעה תאונת דרכים נוספת בה נפגע. האם כדאי לנפגע לפצל את התביעות ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל תאונה או שעדיף להגיש תביעה אחת בגין שני האירועים? התשובה לשאלה תלויה בהיקף הנזק בכל אחד מהאירועים ובסוג

התופעה של נהיגה בשכרות הופכת עם השנים לנפוצה יותר ויותר בארצנו. במספר מקרים עלה הנושא לדיון בבתי המשפט בתיקים בהם נהגים אשר נהגו בשכרות , תבעו פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם. טענת חברות הביטוח באותם מקרים הייתה כי נהיגה בשכרות שוללת מהנהג הנפגע פיצויים בגין החריג הקיים בחוק הפיצויים

לצערנו, כמעט כל אחד מאיתנו היה מעורב בחייו בתאונת דרכים, או עלול חלילה להיות מעורב בתאונת דרכים בעתיד. מדובר ללא ספק באירוע מבהיל, אשר מערב הן נזק לרכוש והן נזקי גוף. לא כולם מתפקדים היטב תחת לחץ של אירוע חריג כמו תאונת דרכים. לעיתים, אנו שוגים ומבצעים פעולות שנתחרט עליהן

על מנת שנהיגה ברכב תהיה מכוסה בכיסוי ביטוחי נדרשים מספר תנאים מצטברים: שלנהג הרכב יהיה רשיון נהיגה בר תוקף שתעודת ביטוח החובה המתייחסת לרכב שולמה שנהג הרכב מורשה לנהוג בו על פי פוליסת ביטוח החובה במידה ותעודת ביטוח החובה שולמה, אך נהג הרכב נוהג בו כשהוא בתקופה של פסילת רשיון

אירוע של תאונת דרכים מקנה לנפגע זכות להגשת תביעה בגין הנזקים אשר נגרמו לו, הן נזקי הגוף והן נזקי הרכוש. פרק הזמן העומד לרשות הנפגע להגשת תביעתו הינו 7 שנים מיום אירוע התאונה. במידה והנפגע מנהל מגעים עם חברת הביטוח בניסיון להגיע לכלל פשרה, אין במגעים אלה כדי להאריך את

כל בעל רכב יודע כי עליו לערוך ביטוח חובה לרכב על מנת שבמידה והרכב יהיה מעורב בתאונת דרכים, ניתן יהיה לתבוע פיצוי בגין נזקי גוף מחברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה. החברה המבטחת בביטוח החובה תפצה לא רק את הנהג אלא גם את הנוסעים ברכב והולך רגל אשר נפגע מהרכב. אך

‘תאונת דרכים’ מוגדרת בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עוד מוסיף הסעיף הנ”ל וקובע מפורשות כי לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם. אם כן,

אדם אשר נהג בחוסר זהירות וגרם לנזק גוף ורכוש לזולת. האם הוא עצמו יפוצה בגין נזק אשר נגרם לו באותה תאונה? ומה דינו של נהג אשר גרם לתאונה ברשלנותו, ואשר לא נפגע גופנית בעצמו אך מראות התאונה והזיכרונות מהנפגע הפצוע אינם מרפים ממנו והנהג נותר עם טראומה ונזק נפשי לצמיתות?

כאשר רכב נפגע מאחור על ידי רכב אחר, נוסעי שני כלי הרכב יחושו טלטלה של הראש והצוואר קדימה ואחורנית . הטלטלה של הראש והצוואר קדימה ואחורנית גורמת לזעזוע בעמוד השדרה והיא נקראת פגיעת צליפת שוט, ובלועזית. whiplash injury פגיעה זו מתאפיינת בנזק לרקמות הרכות בעמוד השדרה הצווארי, ובדרך כלל לא

הפיצוי לנפגע בתאונת דרכים מורכב ממספר “ראשי נזק” אשר מתפקידו של עורך דין העוסק בתחום תאונות דרכים לשכנע את בית המשפט בדבר שיעור הנזק אשר נגרם לנפגע בכל אחד מ”ראשי הנזק”. שלושת הנתונים המרכזיים אשר עומדים בבסיס הפיצוי הינם גובה הנכות, גילו של הנפגע וכושר השתכרותו. שיעור הנכות: כאשר מוגשת

תאונת דרכים אשר ארעה בדרך אל העבודה, או בדרך ממקום העבודה הביתה תוכר כתאונת עבודה, וכנ”ל גם תאונת דרכים אשר מתרחשת בעת שהעובד פעל בשעות העבודה ב”שירות המעביד”. כאשר מדובר בעובדים עצמאיים, כל התאונות המתרחשות תוך כדי נסיעה ליעד הקשור לעסק העצמאי תוכרנה כתאונות עבודה. במקרה כזה תוגש התביעה נגד