לאחרונה אירעו מקרים רבים של תאונות “פגע וברח”. מדובר בתאונת דרכים בה פוגע הנהג בהולך רגל, ובמקום לעצור את הרכב, להושיט עזרה, להזמין ניידת מגן דוד ולסייע לנפגע, בוחר הנהג לברוח מהמקום ומותיר את הנפגע שרוע על הכביש.
פשעו של הנהג במקרה כזה הוא כפול: לנפגע הוא אינו מושיט עזרה ומותיר אותו לדמם, לעיתים למוות מבלי שיקבל טיפול רפואי. בנוסף לכך, הוא מותיר את הנפגע הפצוע שרוע על הכביש וחשוף לפגיעה נוספת על ידי רכב חולף אשר עלול לא להבחין בפצוע המוטל על הכביש.
אין כל ספק כי במידה והנהג הדורס נתפס, הוא ייענש במלוא חומרת הדין בבית המשפט לתעבורה, בוודאי כיום לאור העובדה שתאונת פגע וברח הפכה למכת מדינה אשר יש לנסות להקטין את היקפה באמצעות ענישה מרתיעה.
האם בריחת הנהג ממקום התאונה מונעת מהנפגע קבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו? האם תשלום פיצויים לנפגע מותנה בכך שנהג הרכב הפוגע ייתפס? התשובה לשתי השאלות שלילית.
במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוקם גוף אשר נקרא “קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים”, וגוף זה מפצה את נפגעי תאונות הדרכים כאשר לא ידוע מיהו הרכב הפוגע וכן כאשר ברכב נהג אדם ללא רשיון נהיגה או ללא ביטוח חובה בר תוקף. “קרנית” מפצה כאמור את הנפגע בגין מלוא נזקיו, ומגישה תביעה נגד הנהג הפוגע, במידה וזהותו ידועה, ויהיה עליו להשיב ל”קרנית” את כספי הפיצויים שקרנית שילמה לנפגע.
כל האמור לעיל נכון במקרה בו מדובר בהולך רגל אקראי אשר נפגע מרכב חולף.
המצב שונה במקרה בו מדובר בגנב רכב אשר נכנס לרכב והחל להימלט מהמקום בנסיעה ברכב, ותוך כדי נסיעתו פוגע בנהג הרכב שניסה לחסום את דרכו. במקרה כזה, למרות שגנב הרכב פגע וברח , הנפגע לא יהיה זכאי לפיצויים מ”קרנית” לאור פסיקת בית המשפט העליון המגדירה אירוע כזה כ- “תאונה במתכוון” אשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל עליה.
אירוע כזה ייחשב למעשה פלילי ולא לתאונה, והנפגע יוכל לתבוע פיצויים באופן אישי רק מגנב הרכב, במידה והגנב ייתפס.