הגדרת המונח המשפטי “תאונות דרכים”. ההגדרה מתבססת על מונחים משפטיים מקצועיים, עליה מתבססים שופטי בית הדין ועורכי דין המתעסקים בתאונות דרכים
המונח “תאונת דרכים” בחוק ובפסיקת בתי המשפט שונה מהפרוש המילולי מכפי שמקובל להשתמש במונח בשפה לא משפטית. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , כל מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה מהווה תאונת דרכים; גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, ייחשב לתאונת דרכים, וכך גם מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב ללא שינוי ייעודו המקורי. ואולם מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם לא יוכר כתאונת דרכים.
חשוב להתייעץ עם עורך דין תאונות דרכים בכל מקרה בו ארע נזק גוף בקשר עם רכב מנועי, גם אם הרכב היה במצב עמידה מוחלט ובשפת היומיום לא היה האירוע זוכה להגדרה של “תאונת דרכים”. כל ארוע בו אדם נפגע כתוצאה משימוש כלשהו בכלי רכב מנועי, עשוי להיכנס להגדרה של תאונת דרכים ועורך דין יבחן את נסיבות המקרה ואת זכאות הנפגע לפיצויים עפ”י החוק.
תאונת דרכים בדרך לעבודה וכן תאונת דרכים בדרך מהעבודה הינן גם בבחינת “תאונות עבודה” וכך גם תאונת דרכים אשר ארעה במהלך יום העבודה כאשר הנפגע השתמש ברכב “בשירות המעביד” בעת אירוע תאונת הדרכים.