אירוע של תאונת דרכים מקנה לנפגע זכות להגשת תביעה בגין הנזקים אשר נגרמו לו, הן נזקי הגוף והן נזקי הרכוש. פרק הזמן העומד לרשות הנפגע להגשת תביעתו הינו 7 שנים מיום אירוע התאונה. במידה והנפגע מנהל מגעים עם חברת הביטוח בניסיון להגיע לכלל פשרה, אין במגעים אלה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות.
כאשר מדובר בקטינים, המועד לתחילת מניין תקופת ההתיישנות הינו הגעת הקטין לגיל 18. לפיכך, אם נפגע הקטין בהיותו בן שנה, באפשרותו להגיש את התביעה עד הגעתו לגיל 25, וכנ”ל בכל הנוגע לקטין אשר נפגע בהיותו בן 17.
מה קורה כאשר הוגשה תביעת פיצויים לבית המשפט אך התביעה נמחקה מסיבה כלשהי?
במקרה כזה, פרק הזמן שבו תביעת פיצויים הייתה פעילה בבית המשפט לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות. לדוגמא: נניח שהתביעה התנהלה בבית המשפט במשך שנתיים ואז נמחקה. במקרה כזה הנפגע יכול להגיש תביעה חדשה תוך תקופה של 9 שנים ממועד אירוע התאונה, היינו 7 שנות ההתיישנות + שנתיים אשר אינן באות במניין התקופה.
חשוב לדעת כי בכל הנוגע להתיישנות תביעת פיצויים, אין לבית המשפט שיקול דעת לקבל את התביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, אף אם מדובר באיחור של יום אחד. הנפגע מאבד במקרה כזה את זכותו לתבוע וטענות לגבי חומרת הפגיעה או הסיבה לאיחור בהגשת התביעה לא יועילו.
הארכת תקופת ההתיישנות מעבר ל – 7 שנים אפשרית בנסיבות בהן נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. במקרה כזה תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. כאשר מדובר בתאונות דרכים, קשה יהיה לשכנע כי העובדות המהוות את עילת התובענה נעלמו מהתובע ולפיכך הסעיף אינו מסייע לנפגע תאונת דרכים אשר איחר את המועד להגשת תביעתו.
למותר לציין כי ככל שתביעת הפיצויים מטופלת מהר יותר וסמוך יותר למועד שבו אירעה התאונה, כך גדל הסיכוי לקבלת פיצוי הולם בגין התאונה. חשוב לפנות לייעוץ עם משרדנו מיד לאחר ארוע התאונה, ולא להמתין ובוודאי לא לנסות להתמודד לבד מול חברת הביטוח.