התופעה של נהיגה בשכרות הופכת עם השנים לנפוצה יותר ויותר בארצנו.
במספר מקרים עלה הנושא לדיון בבתי המשפט בתיקים בהם נהגים אשר נהגו בשכרות , תבעו פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם. טענת חברות הביטוח באותם מקרים הייתה כי נהיגה בשכרות שוללת מהנהג הנפגע פיצויים בגין החריג הקיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בכל הנוגע לתאונה במתכוון. חברות הביטוח טענו כי נהג שהשתכר מרצונו, אינו זכאי לפיצויים בגין התאונה, משום שגרם לתאונה במתכוון.
טענה נוספת אשר אפשר ותועלה על ידי חברות הביטוח הינה כי אדם שהתאבד תוך קפיצה מתחת לגלגלי רכב או רכבת אינו זכאי לפיצוי שכן הפגיעה הינה במתכוון, וכי יש להשוות דינו של נהג שיכור שנהרג בתאונה לזה של מתאבד.
על פי הדין וההלכה הנוהגת כיום, בתי המשפט ידחו טענות אלה של חברות הביטוח ויקבעו כי השתכרות הנהג הנפגע אינה מעידה על כוונתו לגרום לתאונה בפועל.
העיקרון העומד בבסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו כי מדובר בחוק סוציאלי . החוק נועד לפצות נפגעי תאונת דרכים ללא דיון בשאלת האשם והגורם לאירוע התאונה. לפיכך, גם אדם אשר נהג במהירות מופרזת ונכנס בפראות לצומת מרומזרת באור אדום יהיה זכאי לפיצוי אם גרם לתאונה.
שאלת נסיבות התאונה אינה עולה לדיון בתיקי נפגעי תאונות דרכים, אלא אם חברת הביטוח חולקת על עצם האירוע או על הטענה כי הפגיעה נגרמה בתאונת דרכים.
לפיכך, בתי המשפט אינם בודקים את תרומתו של הנפגע לארוע התאונה, את אחריותו לגרימת התאונה ואת סבירות התנהגותו של הנהג על הכביש. בנסיבות אלה, שלילת זכאותו של הנפגע אשר נהג בשכרות לפיצויים, עומדת בסתירה לתכלית החוק, לפיה קבלת הפיצוי אינה תלויה באשמה.
בכל מקרה של פגיעה בתאונת דרכים, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתאונות דרכים על מנת לקבל עבורכם את הפיצוי המרבי בעקבות תאונה.