פגיעה מרכב חולף בעת יציאה מרכב
כאשר אדם פותח דלת של רכב ויוצא ממנו לכיוון הכביש, הוא חשוף לסכנה של פגיעה מרכב חולף.
במקרה בו תוך כדי יציאה מרכב ארעה פגיעה על ידי רכב שחלף במקום, עולה בבית המשפט השאלה מי ממבטחי שני כלי הרכב ישלם פיצויים לנפגע: האם מבטחת הרכב ממנו יצא הנפגע או מבטחת הרכב החולף אשר הוא זה שלמעשה גרם לנזק.
התשובה לשאלה זו טמונה בנסיבות העובדתיות של המקרה ולצורך כך יש לדייק בפרטי פרטים, כאשר השאלה אשר תעמוד לבירור הינה האם הנפגע סיים את השימוש ברכבו והשלים את היציאה מהרכב, או שהתאונה ארעה בטרם סיים את השימוש ברכב שלו.
אם הנפגע הספיק לסגור את הדלת והחל להתרחק מהרכב, החבות לפיצוי תוטל על הרכב הפוגע אשר חלף במקום.
לעומת זאת, אם הנפגע טרם השלים את היציאה מרכבו, ונפגע בעת שדלת רכבו עדיין לא נסגרה, הוא נחשב למשתמש ברכב שלו והחבות לפיצוי תוטל על מבטחת הרכב שלו.
מה דינו של נהג אשר ירד מהרכב, סגר את דלת הרכב וניגש לדלת אחורית על מנת לסייע לילדו לרדת בבטחה, ואז נפגע מרכב חולף ? האם התביעה תוגש נגד מבטח הרכב החולף או נגד מבטח הרכב שלו?
מקרה כזה נדון בבית המשפט השלום בהרצליה בת"א 171366-09 . באותו מקרה, התובע הסיע את שתי בנותיו למוסדות החינוך בהן למדו. התובע עצר בסמוך לבית הספר של אחת הבנות, החנה רכבו במקום המיועד להורדת נוסעים, ירד מהרכב, סגר את דלת הנהג ופתח את דלת המושב האחורי על מנת לסייע לבתו בעת ירידתה מהרכב לכיוון הכביש . בעודו אוחז בדלת האחורית, ובטרם יצאה הבת מהרכב פגע בו הרכב הפוגע וידו נמחצה בין שני הרכבים.
בית המשפט קבע כי בתו של התובע שהייתה קטינה, נזקקה לסיוע של אביה ביציאתה מהרכב. ירידתו של התובע " שניות ספורות" קודם לכן מהרכב, אינה הופכת אותו ל"הולך רגל" כהגדרתו בחוק. התובע היה בתהליך של ירידה וכניסה לרכב לשם המשך הנסיעה שלו. כמו כן ירידתו מהרכב, "קשורה בטבורה" לנסיעה ולמטרת הנסיעה. הירידה לא סיימה את הנסיעה ו התובע לא התכוון לעזוב את הרכב כדי ללוות את ביתו לביה"ס, אלא יצא לרגע כדי לפתוח עבורה את הדלת ובמטרה לחזור ולהיכנס לרכב מיידית. אין המדובר בסיום הנסיעה אלא המדובר בעצירה בלבד אשר לאחריה התעתד התובע להמשיך מיידית בנסיעתו.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי יש לראות בירידת התובע מן הרכב במקרה זה חלק מן הנסיעה. פגיעתו קשורה באופן הדוק לשימוש שלו ברכב, ואירעה במהלך רצף הפעולות שלו, המהוות חלק אינטגראלי מהשימוש התחבורתי, הרגיל והטבעי. שימוש ברכב כולל בתוכו הסעת נוסעים, וכאשר מדובר בילדים קטנים חלק מהשימוש הינו סיוע בכניסתם ויציאתם מן הרכב. האב עסק בירידה ובכניסה שלו ושל ביתו גם יחד.
לפיכך קבע בית המשפט כי התובע נפגע כ"משתמש" ברכבו ולא כ"הולך רגל" והחבות לפיצוי הוטלה על מבטחת הרכב ממנו יצא התובע ולא על מבטחת הרכב החולף אשר פגע בתובע.
